אלי ויזל מכבד את הארגון בהשתתפותו באזכרה השנתית

"סיגט. שרשרת רכסים מתגבהת מצפונה ושני נהרות לה מעבריה… העיר הזאת כולה מרמה אותי. אומנם קרויה היא סיגט, אך שמה אינו אומר לי דבר: שם כוזב, זהות כוזבת. סיגט, זו האמיתית, נמצאת הרחק מכאן, אי שם בשלזיה עילית, מאחורי אש גדולה המאכלת את השמים…"

כך מתאר פרופ' אלי ויזל בספרו "בין השמשות", אחד מספריו הראשונים (נדפס בהוצאת ידיעות אחרונות ב- 1972), את ביקורו הראשון בסיגט לאחר ימי השואה הנוראה ו-"…עשרים שנה של פקפוקים וחרטות… איני יודע אם טוב עשיתי. מסופקני אם אדע זאת אי פעם" [ציטוט נוסף מהספר].

זכינו השנה לארח את בן עירנו המפורסם ביותר בעולם, הסופר והמחנך פרופ' אלי ויזל, חתן פרס נובל, באזכרה השנתית יום לפני ערב שבועות תשע"ב. 

ציבור של כ- 200 סיגטאים שהשתתפו באזכרה השנתית לקדושי סיגט עבר חוויה יוצאת מגדר הרגיל במחיצתו של אלי ויזל שלנו. היתה זו הפעם הראשונה שאלי ויזל משתתף באזכרה השנתית לקדושי סיגט בישראל, המתקיימת מדי שנה מאז שנות ה- 50 של המאה העשרים, כששה עשורים ברציפות.

בענווה רבה, קורטוב של חרדת קודש, ובידידות עממית נפלאה החליף פרופ' ויזל דברים עם באי האזכרה בחצר בית מרמורש לפני ההתכנסות, ובאולם לפני שנשא דברים. בסבר פנים מלטף ובסבלנות רבה, היטה אלי ויזל אוזן קשבת לעשרות הרבות שפנו אליו, חברים ומכרים ניצולים, וכן בני הדור השני הרבים שהשתתפו בערב הזיכרון.

ניכר היה בדברים שנשא בפנינו אלי ויזל, כי המפגש היה חוויה לא שגרתית גם בעבורו. הזיכרונות שהעלה והגיגי המחשבה שביטא, שיצאו מהלב, נקלטו בשקיקה על ידי השומעים. "מבין עשרות הספרים שכתבתי", אמר לנו "רק שלושה עוסקים בסיגט ממש. אני מקווה שערב זה יהיה השראה לספר רביעי", ולנו אין אלא להצטרף לתקווה, וכפי שאמרנו לו אנחנו בהחלט מצפים לאירוע.

"מותר גם להיות נוסטלגיים", אמר לנו עוד אלי ויזל. "בכל מקום שהייתי בעולם, בפריז ובניו יורק ובמקומות אחרים תמיד הרגשתי שסיגט איתי", הוסיף.

סיגט האמיתית עליה כותב אלי ויזל, סיגט שבלב כולם, עלתה באש והלכה ללא שוב.

קדושי סיגט, המסורת והתרבות היהודית העמוקה שהם פיתחו, ספגו והורישו לנו, הם שליוו ומלווים את אלי ויזל – לפי העדות האישית ששמענו – לכל מקום. זיכרון קדושי סיגט ואותה סיגט אמיתית, לא הגשמית, היא שמניעה אותנו להתכנס מדי שנה על מנת לזכור את קדושיה, ולשמר ולהעביר את המורשת הסיגטאית לדור ההמשך, עד כמה שאפשר. אם אנחנו לא נעשה כל אשר לאל ידינו להגשים מטרה זו, נעלה מכל ספק שהשרשרת תתנתק. די בחוליה חסרה אחת.

כולנו תקווה שהחיזוק שקיבל הארגון השנה מהשתתפותו של אלי ויזל באזכרה אכן יישא פרי וישפיע עלינו לטובה בעתיד.

כפי שהבטיח, אנחנו מקווים לראות את פרופ' אלי ויזל עמנו בהרבה מהשנים הבאות, בבריאות טובה וממשיך למלא את התפקידים הרבים והחשובים שהוא נושא בהם בתחום זיכרון השואה בעולם היהודי ובזירה העולמית, ובתפקידים רבים נוספים המוטלים עליו כמחנך ומתקן עולם, וכן – בין היתר – בתפקיד של הסיגטאי המפורסם בעולם.

                                                                                                            אליקים שיוביץ, עו"ד

                                                                                                                יו"ר הארגון